top of page
ב-2009 כשנולדה מלכה בתנו הבכורה עשיתי החלטה להתרחק מהחומרים הפחות בריאים
(רוב החומרים איתם עובדים בתעשיית הסירות הם כאלו), ולהתקרב לאיזור של עיצוב ועבודה עם חומר בשימוש חוזר , שתמיד היה בגדר חלום.
ה- setup שבניתי לי בפינה בנגריה ביפו התאים לשלב בו נמצאתי, ואיפשר עבודת נגרות מדוייקת לצד אפשרות לנתח חומר ישן ומעוות ולהטמיע אותו בארון מודרני מבלי לגרוע מהתפקוד והדיוק tolerance של המוצר הסופי.
ב-2011 כשנולדה עטרה בתנו המרכזית, הצטרפתי לסטודיו בסלמה לבן קבלי חבר מעצב מוצר מוכשר, הפכנו את הסטודיו לנגריה אותה חלקנו, ושם התפתח העסק עד שהמקום היה צר מלהכיל את הפעילות, והחלטתי להתקדם למקום גדול יותר עם ציוד שיאפשר לנו להתפתח עיצובית ומסחרית.
היאכטה שלי - 2000 הבאתי לארץ, 2007 בערך הורדתי למים, ב- 2018 הוצאתי סופית
מהמים ו-2020 נשלחה לפנסיה בקיבוץ חפציבה. ברטרוספקטיבה זה היה בית ספר בניהול פרוייקטים, ברסטורציה בעבודות נגרות מאתגרות ומשולבות , בדבקות במטרה ואמונה
(עיוורת לעתים) בדרך. הצלחה או כישלון הם עניין יחסי , מה שבטוח שלא היה לי את האומץ
או היכולת אפילו להיכנס לחצי מהפרוייקטים שעשיתי בלי ההרפתקה המוזרה הזו, ולא מעט חוויות מופרכות ובלתי נשכחות (אני עדיין כותב על האפיזודה הזאת - מתישהו זה ייכנס לאתר, בדרך זו או אחרת).
לאורך השנים צירפתי למסע הזה אנשים איתם אני חולק את הגישה והתשוקה של עבודה עם חומר , והרחבנו גם את אפשרויות המשחק שלנו בעיצוב וייצור - ה setup התרחב והשתכלל, ב -2015, עם הולדת פז, ביתינו השלישית, עבר הסטודיו למיקומו הנוכחי.
יש לנו מכונת cnc ואת חלק הארי של הפרוייקטים אנחנו מתכננים תחילה על המחשב, ומייצרים חלק גדול ב cnc .
אחרי כחמש שנות תרגול יוגה ומדיטציה ב- 2004 התחלתי את הקורס למורים בכירים ביוגה בוינגייט - אותו סיימתי ב2007
מאורית סן גופטה (המורה היחידה שהיתה לי שאינה ספר) למדתי לא לצפות למשהו מסויים בדרך בה אני הולך, אלא פשוט ללכת תוך הקשבה ושמירה על עקרונות מסויימים.
אם חשבתי או ציפיתי בנקודות לאורך הדרך שאהיה במקום בו אני לדוגמה אומן שמציג יצירות בגלריות או נגר שעובד רק עם אלפיון, אני מוצא היום שהמקום בו אני והאנשים שהצטרפו אלי הולכים בו הוא מדוייק יותר ,ולא רק בגלל שהוא המציאות.
| אמיר ויזר- בעלים
עוסק בחומר
הגעתי לעולם הנגרות אחרי שנים של עבודה בגלשני רוח וגלים, סירות ויאכטות (נגרות ועבודה עם חומרים מרוכבים composites)
המקום בו התכנון המדוייק פוגש את המציאות - כמו המקום בו רוח וחומר נפגשים מעניין אותי. בעבודות נגרות יש שם תמיד מרחב פעולה ומחשבה רב - הרי זה ברור שכמעט כל תכנית שתינתן לכמה בעלי מלאכה תבוצע בצורה (מעט או מאד) שונה.. גם הדינמיקה והמפגש עם הלקוח והמתכנן (כאשר ישנו) משפיע על התוצאה.
כשאני רואה תכנית של אדריכל או מעצב (יש ה מ ו ן סוגי תכניות) זו נקודת פתיחה לתהליך, שיכול להיות קצרצר או מאוד ארוך ועמוק - לפעמים בכלל לא צריך התערבות אלא רק ביצוע 1:1 , ולפעמים צוללים..
לחומר יש את הרצונות שלו, את התכונות שלו. פרצוף רציני של נגר כשהוא מביט בתכנית : הייצור של הדבר בעיני רוחו - תלוי בבעל המקצוע, זה יכול להיות בדיוק מה שיקרה, וזה יכול להתחיל סדרה של צרות. אומרים שדה וינצ'י וטסלה בנו את הניסויים שלהם בראש לפני שנבנו במציאות.
על עצמי אני יכול לאמר שלפני בניה של משהו מורכב הוא נמצא אצלי חודשים בראש , ולא יוצא גם אחרי שנבנה - פרטים מסירות ופרוייקטים שעבדתי עליהם לפני 20 שנה קיימים אצלי בראש ברמה מאד מדוייקת עד היום (זה יכול מאד לעייף, אבל זה המצב, לטוב ולרע).
התיאור של לשים ענף בפה הוא לא סתם - בתהליך של מחשבה על בנייה אני הופך לרגע או יותר לעצם הזה: אני מחפש נקודות תורפה , מנסה לעלות על בעיות בצורה ובמבנה, ומי שעובד איתי נכנס גם
לשם - כל אחד לפי יכולתו - יש לי שיחות טלפון עם אנשים שאני עובד איתם שהן צלילה לעולם מוזר ספציפי בריכוז גבוה. ככה זה.
הנושא של עבודה עם חומר קיים או ישן, בין אם זה חלקי רהיטים או אובייקט ready made אהוב עלי מכמה סיבות - מימד ההתמודדות עם אתגרים לא צפויים גבוה מאד ודורש יכולת גבוהה של פתרון בעיות וגמישות מחשבתית, מין מדיטציה בתנועה. גם בתוצאה תמיד נוכח ומורגש התהליך.
אידאולוגיה של מחזור מחדוש וכיו"ב באה אצלי במקום שני לסנטימנט/נוסטלגיה או רגש שחומר וצורה מו•כרים מעוררים בי ובכל אדם. גם הפעולה של לקחת משהו שקיים בעולם, לנצל אותו ולהפכו
לפונקציה שונה בחכמה ובסטייל הוא אמירה אישית שיש לי צורך בה.
מגיל צעיר מיחזרתי ובניתי דברים - אבא מהנדס מכונות שבנה רהיטים לבית, יש עדיין אצל אחותי שולחן קפה מלוח בטון יצוק וקרשי אורן שמצאתי באתר בניה ליד הבית בגיל 15 - piece לכל דבר מבחינתי.
בשנת 2000 התחלתי ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטת ת"א ,דו-חוגי פיסיקה ופילוסופיה. כבעל ראש אנליטי-ריאלי, עניין אותי המפגש הזה בין האמורפי למדוייק, הרגשתי שיש שם משהו בשבילי.
אחרי שסיימתי בהצלחה את השנה הראשונה - עזבתי.
הרצון לפצח משהו בין רוח לחומר עבר לאיזורים אחרים. הייתי פעיל כעצמאי בתיקון כלי שייט, עץ וחומרי מרוכבים, עמוק בניצוח על החייאת סירת עץ מדגם לוויתנית ישנה של צופי ים ת"א ועבודה עם יגאל חבקין, (מהנדס כלי שייט איש ים ויאטות נצחי, מרצה בבצלאל, מנטור וחבר נפש) איתו התחלתי לעבוד כששבתי לארץ על פרוייקטים שונים ומשונים יאכטות ולא רק ,חלקם חסויים..
אני פעיל בתור עצמאי בתחום עבודות עץ וחומרים מרוכבים באופן רציף משנת 1999.
( שנת 1999 ,בה חזרתי לארץ אחרי שנתיים בחו"ל - שנה טיול גלישת גלים בכל מרכז אמריקה, ושנה של מגורים במאווי, הוואי בה עבדתי במפעל קטן ואיכותי לתיקון וייצור גלשני רוח וגלים )
ביאכטות, היחס לנגרות פנים הוא כמעט כחלק מהמבנה - היות שכלי שייט הוא משהו שזז ו'עובד' תמידית, בכל מה שנבנה בתוכו נלקחת בחשבון עובדה זו, בנוסף כמובן, לסביבה הלחה והמלוחה.. המעבר לנגרות פנים בבתים היה "ירידה בסטנדרטים" בכמה מובנים. כמובן שגם את האתגרים של צורות גיאומטריות שיש בסירה קשה להשוות לנגרות סטנדרטית.
לאורך השנים צירפתי למסע הזה אנשים איתם אני חולק את הגישה והתשוקה של עבודה עם חומר , והרחבתי גם את אפשרויות המשחק שלנו בעיצוב וייצור - ה setup התרחב והשתכלל, יש לנו מכונת cnc ואת חלק הארי של הפרוייקטים אנחנו מתכננים תחילה על המחשב, ומייצרים חלק גדול ב cnc .בחלוף השנים התהדקנו לצוות מדוייק ומסונכרן. למזלי ושמחתי כולם חולקים איתי את הסנטימנט לחומר והנכונות לקחת פניות לא שגרתיות.
שלום גל
נגר שהוא
one man show
מעולה פדנט ומנוסה ביותר
גרפיקאי בעברו הרחוק
מתקין בחסד (שזה בערך
50% יחסי אנוש)
מתן רובין
הגיע אלינו לאחרונה
צעיר יחסית וחדור מוטיבציה
נגר מדופלם ולומד מהר
כבר חלק מהצוות
עדיין לומדים להכיר
אבל זה נראה מבטיח !
אורי גולברט
גרפיקאי , אמן (ידוע בשם"טוש")
Tushbug# באינסטה
מקעקע ייחודי
מפעיל בוירטואוזיות
את ה- CNC שלנו, ומנגר בדיוק וקצב סוחף
אלון ארבל
נגר יקה עם סטייל-
שילוב נדיר בהחלט. מנהל את האופרציה ביד רמה.למד ועבד אצל הטובים והידועים ביותר.
מהרגע שהגיע העיף אותנו
ל- level הבא.
עבר דרך צורפותבצלאל, בעבר היתה לו חנות לרהיטים יד שניה שהביא מהארץ וחו"ל
אמיר ויזר
בעלים
bottom of page